MY STORY

הסיפור שלי עם אופנה מתחיל בעצם מיום שנולדתי . הסיפור שלי הוא הסיפור של "ראש אינדיאני"...

נולדתי בשנת 1975, באותה שנה שנולדה חברת האופנה המיתולוגית, שנוסדה על ידי אבא שלי, ניסים מזרחי (הראש! והאינדיאני :) ואמי רחל. מאוחר יותר הצטרפו לעשיה אחיו של אבי  (ביניהם דני מזרחי, הדוד שלי, שגדל להיות מעצב שמלות כלה וערב). 

אבא שלי שהקים את העסק ב-10 אצבעות לאחר שסיים את לימודיו ב"שנקר", כשהאופנה והיזמות היוו עבורו דרך להתמודדות, ריפוי והחלמה, כנכה צה"ל שנפצע במלחמת יום כיפור. 

אבא שלי שהיה ממוצא מזרחי ביחד עם אימי שהגיעה ממשפחה אשכנזית, בחר את השם "ראש אינדיאני" לחברת האופנה שהקים, על רקע תקופה בארץ שבה נפגשו והתערבבו להם גוונים שונים של מסורת ותרבויות יחד – לכדי רקמה ישראלית חדשה צעירה מעורבת בועטת ותוססת – כאילו שנוצרה בעיניו שפה חדשה, של יצירתיות, בסגנון חדש לגמרי שעד אז לא היה כמותו בארץ- ראש חדש!

 הוא קרא לזה "ראש אינדיאני". 

עבור ההורים שלי שהקימו את החברה, אני הייתי התוצר של האהבה המעורבת הזאת, היצירה של שניהם. השילוב ביניהם. "הקוקטייל". האינדיאנית :)

מגיל אפס אני חיה ונושמת אופנה. מילדות התרוצצתי במסדרונות המפעל, שהוקם בתחילת הדרך באזור כלבו שלום בדרום תל אביב, לרגליהם של מיטב מעצבי הבית שצמחו בחברה, בעולם שכולו בדים, גזרות, טרנדים מתחלפים, טקסטילים מיוחדים, כפתורים צבעוניים ובין דוגמניות ודוגמני הבית הצבעוניים לא פחות, שלל עובדי החברה, שהיו לנו למשפחה שניה ושותפים לדרך ולקוחות שעלו לרגל לחנות הדגל ברחוב מונטיפיורי, לנשום ולצרוך אופנה ישראלית מזן חדש!

כבכורה מבין אחיי, תמיד הרגשתי שמוטלת עלי אחריות חשובה, כממשיכת דרכם של הורי. 
היו רגעים ותקופות בהם רציתי (כמו אבא) להצליח בזכות עצמי ולהתנתק קצת מעצם היותי "הבת של..." במיוחד כשבכל חופש גדול אבא רצה שאלמד את המקצוע "מלמטה", ולא הייתה מחלקה שלא עבדתי בה.

כשבגרתי, ברגע האמת, כשהייתי צריכה להחליט, נשאבתי ליסודות – ללימודי הנדסת תעשיה וניהול ב"שנקר", בית הספר הגבוה למדעי האופנה העיצוב וההנדסה, שם התמחיתי בעצמי, כמו אבי, בארבעת מקצועות הטקסטיל: טוויה, אריגה, סריגה והנדסת הלבשה (שזה לטעום תדמיתנות ותפירה).  

כילדה הייתי מתלווה לאבי, שהיה גם מרצה אורח ב"שנקר", לכל המצגות והמבחנים של הפקולטה לעיצוב אופנה. שנים ארוכות ישבתי בשקט לצידו, כצופה מהצד, שואבת את המודלים ,ההשראות והכשרונות ,לצד הביקורות הטכניות. לכן התרגשתי ללמוד שם בעצמי.

את העסק שלי פתחתי בשנת 2003, מיד לאחר סגירת "ראש אינדיאני" על רקע משבר כלכלי . 

כך יצא לבסוף שגם אני התחלתי מאפס ויצרתי מותג חדש יש מאין, תוך הרבה חששות על רקע נפילת האימפריה של אבי, אותו ליוויתי בעצמי כבר כעובדת מן המנין באותן שנים. 

פחדתי להיכשל. אבל האהבה למקצוע גברה על הפחד. 

כיוצרת מקומית ונצר למשפחת "ראש אינדיאני", כל הקולקציות שלי עדיין מיוצרות 100% בישראל (כבר 22 שנה בלי פספוסים :).

בימים אלה, לאחר 22 שנים כמעצבת ובעלת מותג משלי בתעשיית האופנה המקומית, אני עובדת על פרויקט עתידי מיוחד כמרצה אורחת ב"שנקר", צעד שמרגש אותי במיוחד ומהווה עבורי סגירת מעגל.

בשנה האחרונה חוויתי צורך עז להחיות מחדש את "ראש אינדיאני" ובכל קולקציה מסתתרים דגמים שעוצבו ויוצרו בהשראת המותג. 

על רקע אסון ה-7 באוקטובר, הרגשתי יותר מתמיד, מחויבות לשמר את העבר של חברת האופנה המיתולוגית פורצת הדרך, כפרק משמעותי בהיסטוריה של תעשיית האופנה הישראלית, ולשאת בגאון את המורשת וההמשכיות, מתוך תחושת שליחות המלווה אותי מילדותי, וגם כהתרפקות על העבר וימי התום... כמי שעדיין מביטה בעיניים סקרניות של ילדה קטנה על עולם האופנה הגדול הקסום... 

תודה לכן , שבחרתן להיכנס לעולם שלי וליצירה שהיא כולה כולה... בשבילכן!

ואם אהבתן ורכשתן – יש לי רק בקשה אחת - נא לדגמן בגאון! 

שלכן,

באופנה ואהבה, 

קארן מזרחי